הראיון המלא של רדיו סבאדל עם אלון פירדמן

תמונת הכותרת: Roger Benet imatgeתומלל על ידי סבאדל בעברית, מתוך התוכנית Hotel Suis של Radio Sabadell 94.6.

אלון פירדמן, המגן השמאלי של קבוצת הנוער, התראיין במסגרת התכנית Hotel Suis של רדיו סבאדל.
הנה הראיון בתרגום מלא לעברית. קריאה מהנה!

אדריאן: אלון, איך חיים כל כך הרבה חודשים בלי שאתה יכול לשחק, בגלל בעיה שבסופו של דבר – טוב, אם זו הייתה פציעה, מה לעשות? – אבל אם מדובר בבעיה של ניירת מול ההתאחדות, זה בטח מתיש…
אלון: האמת, זה קשה מאוד. אני באתי לשחק והכדורגל הוא הכל בשבילי. אני לא מבין למה זה קרה מול ההתאחדות הקטלאנית, הרי יש לי דרכון רומני – אירופי, אבל לא היה לי דרכון ישראלי, וזו כנראה הייתה הבעיה. רציתי לשחק, התאמנתי שנתיים ושיחקתי רק במשחקי ידידות, קשה מאוד. אבל עכשיו סוף סוף אני יכול לשחק, אנחנו בליגה הלאומית (הליגה השנייה), צריך לנצל את זה.

אדריאן: ברור, כי אתה ישראלי לשעבר, אבל מצד אמך אתה רומני. יש לך דרכון רומני, ומכאן מגיעות חלק מהבעיות שבגללן אתה לא יכול לשחק עד גיל 18, נכון?

אלון: נכון, כי יש לי שני דרכונים – ישראלי ורומני. אז אנשים מתחילים להטיל ספק – רגע, אתה ישראלי או רומני? זו הסיבה שההתאחדות הקטלאנית לא הרשתה לי לשחק. היו חסרים מסמכים.

אדריאן: מאיפה מגיע, בגיל 15, אחרי כל הקבוצות שבהן עברת, הרצון לשחק בסבאדל? אתה הרי באת לשחק כדורגל כאן. זה לא שהמשפחה שלך באה לפה או משהו כזה, באת לשחק כדורגל בסבאדל!
אלון: זה תמיד היה החלום שלי, מגיל צעיר. אני משחק מגיל שש, ותמיד רציתי לבוא לשחק באירופה, כאן הרמה גבוהה יותר מאשר בישראל. היה סוכן שהוא גם חבר של אבא שלי, שרצה לבוא לראות אותי וגם הגיע למשחק. הוא שאל את אבא שלי אם אני רוצה לצאת לאירופה, לספרד. הוא הגיע לספרד, יש לו כאן סוכן שהוא עובד איתו, הם דיברו עם סבאדל ומשם הדרך לספרד הייתה קצרה.
אלון במהלך הראיון ברדיו סבאדל. (Roger Benet imatge)


אדריאן:
נבחנת, השתכנעת, נשארת בסבאדל – ואז אתה מתחיל להתאמן ולא יכול לשחק, כמו שאמרנו קודם. בשיחות עם המאמנים, המשפחה… היו רגעים שבהם נמאס לך ולא יכולת לחכות יותר או שתמיד חשבת לעצמך: "טוב, אני אחכה עד גיל 18 כדי להתחיל לשחק"?
אלון: בשנה הראשונה, אמרו לי תמיד שעוד רגע אני יכול לשחק, עוד חודש-חודשיים, אבל תמיד היו בעיות בתחום הזה: פעם אחת מסמך חסר, פעם אחרת צריך לברר למה אתה כאן – דברים שאני חושב שהם טיפשיים, סליחה על המילה. בשנה השנייה אמרו לי שאני צריך לשהות ברומניה במשך חודש כדי להוכיח שבאתי משם או דברים כאלה… זה היה קצת מסובך מבחינתי. מצד המשפחה, אבא שלי אמר לי שלא יקרה כלום ושלא אשחק עד גיל 18 – גם בגלל הבעיות שהיו לברצלונה עם הקטינים למשל.

אדריאן: אתה גרת כאן בסבאדל עם ארגנטינים, עם משפחה אוסטרלית… אתה מדבר בבית שלך עברית…
אלון: בבית עם ההורים והמשפחה אני מדבר בעברית, בבית כאן בסבאדל – אנגלית, עם החברים מהקבוצה בקטלאנית וספרדית.
 
אדריאן: בכל הזמן הזה, להיות רחוק מהבית, מישראל, מהמשפחה… אני מבין שהחברים באו לכאן לבקר… אבל בתקופה הקשה שעברת בטח היית צריך תמיכה של אנשים שסביבך באופן קבוע, נכון?
אלון: כן. זה לא היה קל לעשות את הצעד הזה, להגיע לכאן. אבל אני שמח לומר שיש לי חברים כאן. למזלי יש לי אנשים שאוהבים אותי ומעריכים אותי מאוד, יש לי גם בת זוג והיא מדהימה. החברים הכי טובים שלי נתנו לי תחושה שאני לא לבד כאן. ברור, ההורים שלי רחוקים וזה קשה, אבל התחושה היא שזה כמו הבית שלי עכשיו.
 

אדריאן: והופעת לראשונה במשחק רשמי, לפני שישה משחקים פחות או יותר. איך אתה זוכר את משחק הבכורה שלך? היית לחוץ?
אלון: כן, הייתי קצת לחוץ… אבל זה מה שרציתי, היה לי חשק לצאת ולטרוף את המשחק. במשחק הראשון שהייתי בסגל המאמן ראה שאני לחוץ ואמר לי שאני לא אשחק. במשחק השני, משחק הבכורה מול קורנייה, הוא רצה שאשחק את כל המשחק אבל בדקה ה-70 נתנו לי בעיטה חזקה מאוד ברגל והוחלפתי. אבל זה היה מיוחד, סוף סוף יכולתי לשחק ולהראות את מה שאני יכול לעשות. אין לי מילים לתאר את זה, זה היה מיוחד מאוד עבורי.

בהצגת קבוצות הנוער שנערכה השנה, עם חברו לקבוצה (Críspulo Díaz Muñoz).

אדריאן: בדרך כלל בחדר ההלבשה, כשאתה מבקיע את השער הראשון או מופיע לראשונה, מסתלבטים עליך קצת. אני לא יודע איך האווירה בחדרי ההלבשה במצב הנוכחי, אבל המאמנים והשחקנים מתבדחים איתך על הנושא?
אלון: הקפטן חוסה חואן, או מארק… הם תמיד צוחקים איתי, גם על הופעת הבכורה.

אדריאן: אני שואל אותך גם ברמה הקולקטיבית: איך האווירה בקבוצת הנוער? כי האמת היא שאנחנו סובלים מרחוק. אתה רואה את הסגל, את המשחקים ואתה אומר לעצמך: "הם משחקים טוב, יש שיפור". במשחק מול בארסה נראה ששלטתם מול המקום הראשון – אבל היה חסר את המזל, לכבוש בזמן… אם זה לא גורם אחד – זה גורם אחר, אבל הניצחון שישבור את הרצף הרע לא מגיע.
אלון: אני לא יודע אם מדובר במזל או לא, אולי חסר קצת מזל… אבל התחושה היא שיש לנו קבוצה טובה, השחקנים טובים מאוד – כל אחד מהם, לדעתי. אני לא יודע אם חסר מחץ שיאפשר לנו להבקיע, אבל אנחנו משחקים ממש טוב מנקודת המבט שלי. חסר לנו לשחק קצת יותר טוב, אבל זה קרה בין היתר בגלל חילופי המאמנים וכל זה, אבל התחושה היא שאנחנו נצליח לצאת מהמצב שבו אנחנו נמצאים.
 
אדריאן: השתכנעתי שאתם יכולים לעשות את זה. שאלה נוספת: בסבאדל עד לפני כמה שבועות היה גיא אסולין, שגם הוא ישראלי. אני לא יודע אם הכרת אותו אישית.
אלון: אני לא מכיר את גיא אישית, אבל תמיד רציתי לדבר איתו – בגלל הניסיון, בגלל התקופות שלו בבארסה וסיטי – אבל לא יצא לי לדבר איתו. תמיד עם חבריו, עם המאמנים שאימנו אותו… אבל איתו – לא.
 
אדריאן: אנחנו נסדר את זה, כמה שיחות טלפון וזה יסתדר, אתה תראה. עם מי שכן דיברת זה עם רואי, שגם עמו דיברנו כאן ב- Hotel Suis כשבא לבקר כאן בסבאדל. הוא אוהד ישראלי שגר בירושלים, וכל שבוע יושב לשמוע את המשחקים ברדיו, יש לו אפילו את סבאדל בעברית, איתו דיברת, נכון?
אלון: ברור, איתו כן. הוא דיבר עם ההורים שלי ואיתי, תמיד תומך בי. הוא בחור טוב, בחור טוב. יודע קטלאנית והכל… והוא משוגע על סבאדל.
אדריאן ארויו ואלון פירדמן, ברדיו סבאדל. (Adrián Arroyo y Alon Firdman a Radio Sabadell)
 
אדריאן: קטע משעשע: מישראל היה את גיא אסולין במשך עונה וחצי, עכשיו יש לנו את אלון פירדמן בנוער, אוהד מישראל שיש לו דף בעברית לגבי כל מה שקורה בסבאדל… זה מעניין, לא?
אלון: זה משעשע ומיוחד מאוד שבישראל יש אנשים שמכירים ומתעניינים בסבאדל.
 
אדריאן: בסוף העונה אתה כבר תהיה בן 19, אתה כבר בטח חושב על היום שבו תסיים את הנוער. אם אני שואל אותך איפה אתה רואה את אלון פירדמן בעוד שישה-שבעה חודשים, מה היית רוצה שיקרה?
אלון: הייתי רוצה להיות בקבוצה הראשונה כמובן, זה נורמלי. אבל כרגע להיות אפילו בקבוצת המילואים של סבאדל יהיה מושלם עבורי. אבל ברור, אני רוצה להגיע להרבה יותר מזה. אני רוצה להגיע לרמות הגבוהות, אם אוכל.
כרגע אני רואה את ההווה – אני רוצה לסיים את העונה בנוער, להציל את הקבוצה בכל מחיר, ואז נראה – קבוצת המילואים או הקבוצה הראשונה, מה שיהיה.
 
אדריאן: אלון פירדמן. הצלחה רבה ועוד חצי שנה נדבר שוב – קודם כל כדי לראות אם דיברת עם גיא אסולין וגם כדי לראות איפה אתה נמצא.
אלון: תודה רבה שהזמנתם אותי לכאן. אתה תראה – אנחנו נציל את הנוער, אני אדבר עם גיא, הכל יקרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *